"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום חמישי, 16 בנובמבר 2017

פנקייק דלעת

ראיתי מתכון שתפס את עיניי.
בימים האחרונים יש לי ממש חשק לדלעת!

אז ביום בו בישלתי דלעת למשהו, שמתי קצת בצד והשארתי כדי להכין את הפנקייק הזה.
קצת שיניתי והוספתי, כהרגלי



חומרים

1/2 כוס דלעת מבושלת
4 ביצים
כפית תמצית וניל
3 כפות סירופ מייפל / דבש/ סילאן/ 2 כפות סוכר קוקוס- תחליטו כמה מתוק תרצו שזה יהיה
1-2 כפות חמאת אגוזים (אני השתמשתי ב: שקדים, לוז, קשיו המעולה!)
3-4 כפות קמח קוקוס מנופה
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית קנמון, מוסקט או מה שעוד אוהבים
שומן המתאים לטיגון הפנקייקים: גהי, שמן קוקוס או כל מה שמקובל עליכם

אופן ההכנה

מערבבים היטב את הביצים. מוסיפים את הדלעת ומועכים אותה פנימה ומערבבים ביחד עם תמצית הוניל, חמאת האגוזים והמייפל.

בקערה נפרדת מערבבים היטב את החומרים היבשים: קמח קוקוס, סודה לשתייה ותבלינים.

מערבבים יחדיו את התערובת הרטובה והיבשה עד לקבלת תערובת חלקה.

מחממים מחבת עם שמן קוקוס/ גהי ומניחים 2-3 כפות גדושות מהתערובת. מפזרים על המחבת המשומנת עם הכף ובתנועות נינוע קלות של המחבת. ממתינים כדקה פלוס, או עד שהפנקייק תופח לו ומתחיל לבעבע ואז מכניסים את התרווד בעדינות מתחת לפנקייק והופכים במהירות.
מאפשרים לו עוד כחצי דקה- דקה, או עד שהוא מוכן.
אפשר להפוך שוב לסיבוב נוסף של שני הצדדים לזמן קצר.

וחוזר חלילה

יצאו לי 5 פנקייקים גדולים וטעימים בכמויות הללו


הילדים אכלו עם דבש
אני עם שמנת של פעם, קצת מייפל וקנמון



יום שלישי, 14 בנובמבר 2017

תמונות מהימים האחרונים במטבח שלי

יש פה אוסף של ארוחות ותוספות שחלפו אצלנו במטבח (ובבטן) בימים האחרונים
שלל נסיונות, מנות שקשה לתת להן שם או דברים שעלו פה כבר בצורות שונות
זה טוב להשראה, גיוון ולקבלת עוד כיוונים


טוב, דיי ברור מה זה, נכון?
רק אציין שלא פשוט בכלל לעמוד ולהכין 11-12 רולים עם ילדים באטרף מסביבי
היה סופר מאתגר וחוסל.... נכון, אחרי כלום זמן 



פשטידת קישואים בסגנון פשטידה לעצלנים

זה בעצם התחיל כעוגיות שוקולד צ'יפס
כאלה
אבל משהו לא הסתדר שם... והן התפרקו לי
גם אחרי קירור
אבל החומרים בהן היו טובים וזה היה טעים
אז החלטנו לפורר אותן ולהכין מהן גרנולה

הילדים וחבר רצו לאכול את זה עם יוגורט
והתלהבו לאללה
חיסלו 2 מנות כל אחד!
טוב לפתוח את הראש ולא להתבאס אם משהו לא יוצא בדיוק כמו שהיה אמור לצאת
הכל לטובה 

לא התייאשתי והלכתי על נסיון להכנת עוגיות לימון
מצאתי מתכון והתחלתי לשפץ אותו
זה יצא טעים, אולם נראה לי שמצריך עוד קצת עבודה ועוד נסיון כדי שהן יצאו עוד יותר טובות
אז עוד לא משתפת אתכם במתכון, רק מסמנת לי לחזור לזה בהמשך

תבשיל/ מרק טעיייים
עם בצל, שומר, דלעת
הרבה שום, ג'ינג'ר, גרעיני כוסברה ושומר שהוקפצו בהתחלה בשיטה ההודית
מלח, קארי ופטרוזיליה
על בסיס ציר עצמות

מעין דייסת/ גרנולת בוקר שכזו עם:
שמנת של פעם
קוביות דלעת מבושלת
2-3 כפות מהגרנולה שהייתה פעם עוגיות
[אפשר להחליף בגרנולת אגוזים או רק באגוזים קצוצים]
שבבי קוקוס
אוכמניות קפואות
קנמון


את זה בישלו הילדים שלי...
יש לנו "קטע" כזה- אני עושה להם את ההתחלה והם ממשיכים למנדלה שרוצים


יום חמישי, 2 בנובמבר 2017

עוגיות מלוחות

לא מבינה איך לא הכנתי כאלה קודם לכן!!!
זה ממש ממש טעים!




חלפתי על פני מתכון לעוגיות פרמז'ן ברשת. עם קמח לבן, ברור.
אז עשיתי לי note בראש לנסות להכין על בסיס קמח שקדים.
המתכון מכיל גבינה מגורדת ואפשר ממש לשחק עם סוגי הגבינות לפי מה שיש וטעים.
נראה לי שזו רק ההתחלה כי כבר קיבלתי כמה רעיונות תו"כ הכנת העוגיות לעוד סוגי תיבול (מי אמר פיצה?)

חומרים

1.5 כוסות קמח שקדים
10 כפות גבינה מגורדת (בערך) אני השתמשתי במוצרלה ובנועם 28%
2 ביצים
2 כפות שמן זית (כן, בטוחה שזה יעבוד נפלא גם עם חמאה/ גהי/ שמן קוקוס)
תבלינים: פלפל שחור גרוס, אבקת שום, שבבי בצל (כי היו לי)

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מערבבים היטב את כל החומרים ויוצרים עוגיות על תבנית עם נייר אפייה






אפשר גם ללוש ביד וליצור עיגולים אם רוצים.
אופים כ 12-15 מעלות, או עד שהעוגיות מתחילות להזהיב קלות.
מוציאים מהתנור ומתאפקים לא לחסל את הכל לפני שהעוגיות מתקררות. נראה אתכם...


ניתן לשמור את העוגיות במקרר למשך כמה ימים.
ממליצה בחום לחמם אותן לפני אכילתן, הבדל של שמיים וארץ


ביום שאחרי עם אבוקדו מעוך עם מעט מיץ לימון ותערובת "גניש" של "התבלינים של איילת"

מחשבות לפעמים הבאות לתיבול:
פיצה- עם רסק/ רוטב עגבניות נקי ותבלינים כמו: אורגנו, טימין, שום, רוזמרין
פטרוזיליה קצוצה
שום שמיר
ג'ינג'ר מגורד, פלפל צ'ילי וכוסברה טרייה (ואולי קצת תבלין גם)
פסטו (במקום שמן הזית לבד)
פטריות ושום


השמיים הם הגבול



יום ראשון, 22 באוקטובר 2017

סידרה דוקומנטרית אינטרנטית מומלצת המשודרת בימים אלה- broken brain

בימים אלה עלתה לשידור סדרת סרטים דוקומנטריים מבית היוצר של ד"ר מארק היימן, העוסקת בבריאות המוח בשם Broken Brain.
כל פרק מ-8 פרקי הסדרה מוקדש למחלה או למצב בריאותי שונה של המוח: אלצהיימר ודמנציה, אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, דכאון וחרדה ועוד.
ד"ר היימן מראיין רופאים ומטפלים, חוקרים ומטופלים ומציג תובנות מעניינות ורלוונטיות ביותר שעוזרות לקבל פרופורציה ותקווה בנוגע לשלל המצבים הללו, שכל אחד מהם עשוי לעורר את האתגר שלו בהתמודדות השונה של אנשים. החל מילדים צעירים והוריהם וכלה באנשים מבוגרים



אני ממליצה בחום להירשם ולעקוב אחרי סדרת הסרטים הזו, על אף שעברו כבר כמה ימים. אני מאמינה שלאחר מכן ניתן יהיה לרכוש את סדרת הסרטים, או שהיא תוצג בהמשך שוב.
במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם מחלות אלה, או עם אלה המטפלים באנשים כאלה. וכפי הנראה יש לא מעט...
הסטטיסטיקות מדברות על אדם אחד מכל 4 אנשים שסובל מתופעה כזו או אחרת הקשורה בבריאות המוח ומערכת העצבים. כך שזה מאד רלוונטי כמעט לכולנו



מוזמנים להצטרף לדיון בנושא בקבוצה שלי בפייסבוק, שם אני חולקת גם נקודות מעניינות ותובנות מהסרטים השונים


יום שלישי, 17 באוקטובר 2017

פשוט פטריות

אין ספק שאני אוהבת הכנות פשוטות, טעימות, משביעות ומזינות של אוכל.
נכון, יש ערך ועניין גם במנות מסובכות יותר עם כמה שלבים, אולם מי שעוקב אחריי יודע שאני נוטה לדברים הפשוטים יותר. כאלה שקל לשלב ביומיום, שהם תכלסיים וקלים ליישום.

אני מאד אוהבת פטריות, בכל צורה ודרך.

אז פטריות בתנור. פשוט!

חומרים

סלסילת פטריות (או שתיים או שלוש)
שמן זית/ קוקוס/ חמאה/ גהי
תבלינים לטעמכם

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מניחים בתבנית פטריות חתוכות, או אם הן קטנות הן יכולות להישאר בשלמותן.
מפזרים עליהן את התבלינים- לפעמים אשים רק מלח, פלפל, שום גבישי. או רק מלח. לפעמים תערובת תבלינים מוכנה, כמו מלח מתובל כלשהו, או קארי.
מה שאתם אוהבים הולך פה!
ושמן, כמובן.

מערבבים טוב ומשגרים לתנור ל 10-15 דקות ומגישים חם (טעים יותר לדעתי).

תוספת נפלאה ומהירה לכל ארוחה



*** תוספת מאוחרת לפוסט ***
רגע לפני שהעליתי את הפוסט לאתר עלתה לי המחשבה לערוך חיפוש במתכוני העבר של הבלוג.
מאחר והבלוג הזה מכיל כל כך הרבה מתכונים, אחרי 6 (!!!) שנים של פעילות חשבתי לי שאולי העליתי בעבר כבר פוסט דומה...
והנה, באמת מצאתי כזה 😄 אפילו השם שבחרתי לפוסט ההוא הוא אותו השם 😄
בכל זאת החלטתי להשאיר גם את הפוסט הזה- למה לא? אני מרשה לעצמי 

יום ראשון, 15 באוקטובר 2017

אסאדו פשוט בתנור עם בצל ותבלינים

אסאדו הוא נתח טעים, עתיר שומן ומשביע.
קל להכין אותו בתנור, בבישול ארוך בשיטת "שגר ושכח" האהובה עליי כל כך.

יש פה בבלוג שלל מתכוני אסאדו, מה אכפת לנו שיהיה עוד אחד?
ממש פשוט גם...

מתאים מאד לארוחות חג, שבת ולארוחות עתירות משתתפים. אם כי גם לארוחות בייתיות, בהן מכניסים בבוקר סיר לתנור כדי שיהיה מוכן בצהריים (או בצהריים עבור הערב).

מחממים תנור למקסימום- אצלי זה 250 מעלות.
חותכים הרבה בצלים ומניחים בתחתית סיר ברזל המתאים לבישול בתנור.
מעליו מניחים נתחי אסאדו ואפשר להוסיף נתחים נוספים, לפי הצורך ומספר הסועדים- אוסובוקו גם הולך, נתחי בשר לגולש, חזה בקר ועוד (תכלס, אם היו לי הייתי מוסיפה גם כמה שוקי עוף... בפעם הבאה!).
מעסים את הבשר בתערובת תבלינים לטעמכם- אני השתמשתי בתערובת של: מלח גס, פלפל שחור גרוס, שום גבישי, פפריקה מעושנת, כורכום ומעט קינמון עם שמן קוקוס ומעט סילאן (זה לא יצא מתוק)


אחרי 20-30 דקות בהן התנור עובד בחום גבוה מורידים את החום ל-150 מעלות וממשיכים לאפות עוד 4-5 שעות.
הבשר יוצא נ-פ-לא!!!




יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

אוכל אמיתי

העקרון של אוכל אמיתי עומד בבסיסן של תורות תזונתיות רבות המבקשות להוביל אנשים לכדי אורח חיים מאוזן יותר מזה המערבי עתיר הגירויים והאפשרויות. אולם יש להניח שאנשים מתקופות עברו ואפילו מאזורים שונים בעולם עוד היום היו מרימים גבה על ההכרח להגדיר מהו "אוכל אמיתי" שכן זה הרי הבסיס שעליו גדלה והתפתחה האנושות כולה לאורך כל ההסטוריה. איזה אבסורד המצב בימינו בו אוכל שאינו אמיתי נחשב לנורמטיבי, שגור ומשהו שהרבה אנשים לא יכולים להעביר את הימים בלעדיו.
כאשר אומרים "אוכל אמיתי" הכוונה היא למזון בצורתו הטבעית, הקרובה ביותר למקור, שלא עבר שינויים ומיני שיפורים על ידי תהליכי השבחה משלב הגידול ועד לשלב של "ייצור".
אוכל בצורתו הטבעית הוא כזה שעבר את הכי פחות שינויים ועיבודים



הכוונה היא לבסיס של הבסיס, כל מה שמגיע ללא אריזה, רשימות רכיבים ומיני תוספות.
כוונתי היא ל: ירקות, פירות, אגוזים, זרעים, שורשים, עלים, נבטים, שלל מזונות מהחי: מיני עופות, בשר, דגים, מאכלי ים (תלוי אזור בעולם), ביצים למיניהן, חלב ומוצריו בצורתם הטבעית והפשוטה ביותר.
נכון, לאורך ההסטוריה בני אדם ערכו עיבודים למזונות שהם צדו, אספו, גידלו וצרכו, אולם עד לעידן המודרני מאד, נגיד ה 60-70 שנים האחרונות, לא היו מעורבים בכך כמעט מפעלים ששינו את המזון הבסיסי שינוי של ממש שפגע בערכים התזונתיים שלו.
התהליכים היו פשוטים ועשו שימוש במשאבי הטבע מסביב, באוויר, בשמש, בחיידקים המצויים בסביבה, בשמרים המצויים באוויר, בחומרי גלם מהסביבה וכדומה. בעבר הרחוק לקח ה"עיבוד" צורה של ייבוש זרעים, צמחים, שורשים ופירות, עישון ושימור בשר בשיטות שונות, טחינת מזון ועוד וככל שהתפתחו עוד כלי עבודה ואפשרויות טכנולוגיות נפתחו עוד אפשרויות של עיבוד שהתגלו עם הזמן. תהליכים אלה כללו טחינה, ייבוש, התססה, השרייה, הנבטה,  בישול, שימור בעזרת חומרים טבעיים ועוד. מן הסתם האפשרויות התרחבו עם התחלת המהפכה החקלאית, כאשר לפתע התמודדו בני האדם עם כמויות גדולות של סוג מזון מסויים- אותו הם טיפחו וגידלו- והיה הכרח למצוא דרכים לשמר אותו להמשך צריכה בתקופות אחרות, כאשר הוא היה בחסר. אגירת תבואה עולה לראשנו, עם אסמים ומחסני תבואה, כמו גם התפתחותן של תחנות לטחינת קמח ועוד

אני מצאתי את התמונה הנפלאה הזו ברחבי הרשת כאן


המשותף לשלל התהליכים האלה, שאינם מועטים כלל הוא התמימות שלהם.
הם לא התיימרו לחולל שינוי של ממש במזון. מקסימום לשנות את מצבו מגרעין לקמח, על מנת שניתן יהיה להשתמש בו בצורה נגישה יותר, או להעבירו ממקום למקום בקלות יתירה.
כיום ניתן לראות כי תהליכי העיבוד, כאשר הם נעשה בשיטות המסורתיות, אינם פוגעים כשלעצמם בערך התזונתי של המזון. לעתים אפילו מעצימים אותו  והופכים ערכים תזונתיים לזמינים יותר מאשר היו בצורתם הקודמת.
שיטות עיבוד המזון המסורתיות כיבדו את המקור ולא ביקשו להערים עליו, לשנות או לשפר אותו. וכך התקבל עדיין מזון שלם בעל ערך תזונתי גבוה שמיטיב עם האוכלים אותו ומזין אותם.


אולם ככל שהתפתחו הכלים והיכולות הטכנולוגיות נפתחו עוד מגוון של אפשרויות עיבוד, בתהליכים שהתגלו לאורך הדרך. מה שמוביל עד לימינו בהם המצב מועצם בצורה קיצונית עד כדי כך שלמוצר המוגמר אין בהכרח קשר למוצרי הבסיס. כאשר אנשים אוכלים קורנפלקס, למשל, (ואין זה משנה כרגע מאיזה סוג) קשה לראות את הקשר בינו לבין התירס או שאר הדגנים ממנו הוא מוכן, כך גם לגבי "שניצל" תירס, מיני עוגיות, מאפים וחטיפים שהקשר בינם לבין המקור הטבעי הוא רחוק מאד. במרבית המקרים מוספים ל"מזונות" הללו שלל חומרים שמקורם בתעשייה, כך שהם אינם טבעיים כלל ועיקר. הם מומצאים ומיוצרים. נכון, יש להם טעם וריח ולפעמים איזשהו ערך כזה או אחר, אולם כאשר אלה נאכלים על בסיס קבוע (וכל כך הרבה בתים קורנפלקס היא ארוחה לגיטימית אחת לפחות ביום, אם לא יותר מכך) הם באים במקום מזון אמיתי שמזין את הגוף ומאפשר לו לקיים את תהליכי החיים התקינים.

לאוכל המעובד והמתועש יש מחיר.
חשוב שנדע זאת ונחליט עבור עצמנו- האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה? להמשיך לשלם אותו אחרי הרבה שנים? לצבור חובות ולגרור פגיעה באיכות התיפקוד של הגוף- נפש שלנו?
חשוב שכל אחד יקח את ההחלטה הזו עבור עצמו!