"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

ארוחת צהריים נאה (RAW FOOD)- פוסט אורח מאת אמנדה פיין

את אמנדה פגשתי בכל מיני גלגולים עד היום. אפילו גדלנו באותה עיר והיא נשואה לאח של בן שכבה שלי. נו, משהו מאד ישראלי כזה...
כשראיתי שהיא התחילה להעביר סדנאות של raw food בקשתי ממנה שתכתוב קצת על ההתנסויות שלה כאמא שמכינה ארוחות צהריים למשפחה בסגנון הזה.


כרו- פודיסטית (ניזונה ממזון נא כלומר לא בושל,אודה או נאפה) וכאימא אני מוצאת את עצמי מכינה ארוחת צהריים פעמיים ביום- אחת לי ולאישי ואחת לבנותיי (האיש מנשנש גם את שלהן).

כדי לצמצם את העניין וכדי להכניס לגופן היקר של יקירותיי מזון באמת איכותי, בעל תדר גבוהה ,של חיים, מזון מזין ומרפא אני משתדלת לפעמים לספק את כל בני הבית בארוחה אחת (לא תמיד זה מצליח לפעמים יש טענות
שמתחלפות בהתאמה. אם הקטנה התלוננה ראשונה הגדולה טוענת שהאוכל ממש טעים ולהיפך. מכאן אני מסיקה שהכול בסדר).
החשיבות של מזון טבעוני חי היא בכמות חומרי ההזנה המאוד גבוהה, ויטמינים,אנזימים ושאר נוטריאנטים. זהו מזון שמשאיר את הגוף חי,אנרגטי ובריא.לוקח קצת זמן להתרגל לטעמים האחרים אבל אחרי שמתרגלים זה תענוג.

אז מה עושים לצהריים

יש למשפחה מטע אבוקדו כך שיש כרגע שפע לא מוגבל





אז מה עושים עם אבוקדו ודלורית? 
מרק חי .

קולפים את הירקות וחותכים לחתיכות
מכניסים לבלנדר עם מעט שמן זית, שן שום פרוסה, מלח ותבלינים (אנחנו בבית אוהבים חריף אז אני מוסיפה צ'ילי אפשר מעט חוויג' למרק או כמון.להיזהר עם התבלינים שלא ייצורו טעם מריר) מוסיפים מים 3/4 גובה של הירקות כדי שיצא סמיך






מפעילים את הבלנדר והינה מרק נא בקלילות






כדי להשלים את ארוחת הצהריים ולהפוך אותה לצבעונית. החלטתי להכין גם פסטה נאה-זו היא פסטה מירקות, נטולת קמח ומלאה בחיים.
אפשר להכין אותה ממגוון ירקות .נהוג להשתמש בקישואים ובדלעת. אני אוהבת את הדלעת (לא נעים להודות, הירק היחיד שאני לא אוהבת, בלי להעליב זה הקישוא ועימו הסליחה)




כדי ליצור רצועות אני משתמשת במנדולינה שעושה רצועות דקות ומגרדת עליה את הדלעת

חשוב להשתמש בחתיכה די ארוכה של דלעת וליישר לפני תחילת הגירוד.
מתקבלות רצועות דקות כתומות ויפות.
כדאי להמליח מעט ולמסג' קלות כדי שהרצועות תתרככנה .להניח בצד לכמה דקות





להניח במסננת ולשטוף את המלח .לתת למים לנזול. אנחנו רוצים רצועות יבשות עד כמה שאפשר.


לרוטב:1/3 כוס שמן זית.
1 עגבנייה מיובשת
6 זיתים מגולענים
פלפל רמירו חתוך
1/4 כוס קשיו
 חתיכת אצת דולס( אופציונאלי)
1-2 שיני שום חתוכות
מעט תימין ואורגנו
עגבניות חתוכות לקוביות קטנות

בבלנדר שמים את שמן הזית,עגבנייה מיובשת,זיתים,שום,פלפל,אצה,טימין, אורגנו וקשיו
טוחנים קצרה- אנחנו רוצים שיהיו חתיכות
מסדרים את ה"פסטה" יפה על צלחת שופכים מעל את הרוטב




מפזרים עגבניות טריות מעל ואפשר לקשט עם בזיליקום

בתאבון!

הקטנה שלי אהבה מאוד הגדולה במחנה היא הפסידה.

4 תגובות:

  1. נראה מעולה!
    אני חייבת לשאול על תהליך הפיכתך לרופודיסטית ואיך בני הבית קבלו את זה. כי זה בטח לא פשוט...
    במיוחד לאור זה שכתבת שאת נדרשת להכין 2 ארוחות.
    אז איך זה עובד בפועל? הבנות מוכנות לשתף פעולה לפעמים?

    השבמחק
  2. התהליך החל לפני כמה שנים כשחברה העירה את עיניי בנושא.אז ממש לא היה פשוט , לא היה לי מספיק ידע והמחשבים לא היו כל כך זמינים.אחרי כמה שבועות הפסקתי .אז בא עוד ניסיון ועוד כישלון ,עד שצברתי מספיק ידע וזה פשוט הצליח.המשפחה תומכת מאוד וההפתעה הגדולה היא שבשבוע האחרון גוני הקטנה שלי החליטה שהיא רו-פודיסטית .חסרת אמונה שכמוני הייתי בטוחה שהיא תחזיק מקסימום יום אחד על 100% אוכל נא .היא הפתיעה בגדול ,לוקחת לבית הספר ירקות, פירות, אבוקדו ואגוזים ובשאר היום אוכלת כמוני(אני צריכה להשתדל אפילו יותר באוכל הנא וזה נהדר)אני עובדת מהבית כך שיותר קל לי את האוכל הנא שדורש זמן הכנה ארוך אני מכינה ערב ליפני והשאר על המקום (כמו שמכינים סלט)אוכל מבושל אצלנו זה אוכל טבעוני בסיסי שלא דורש זמן הכנה רב ואהוב על בני הבית.בקינוחים יש רק קינוחים נאים והבנות משתתפות בהכנה ומאוד שמחות על זה.והאיש פשוט שמח שיש אוכל שיש בו הרבה אהבה ואנרגיה.

    השבמחק
  3. איזה כיף כשיש שיתוף פעולה מהמשפחה ובעיקר מהילדים...
    זה רק מחזק אצלי את התחושה שכשאנחנו מחוברים למשהו, זה מחלחל הלאה לקרובים אלינו ואף למרחקים גדולים יותר. זו השראה נפלאה לתת לבנות! וגם אם זו לא תהיה הבחירה שלהן בעתיד, זה עדיין בסיס חזק מאד עבורן לאיך דברים מרגישים בגוף. הן מתרגלות לשאול שאלות ולברר לעצמן כבר מגיל צעיר וזה נפלא בעיניי.

    שאלה אחרת שעולה לי בנוגע לרו פוד (סתם, אין לי כוח לרשום באנגלית. יודעת שזה נראה קצת עקום ככה...)- מה לגבי תחושת החום הפנימית?
    אני יודעת שלגביי, לפחות, יש משמעות לאוכל מבושל. אני מרגישה שהוא מחמם אותי, במיוחד בחורף. זאת לעומת אוכל טרי, סלטים, שייקים וכו'.
    כמובן שזה גם נגזר מהידע שיש לי של הרפואה הסינית המדברת על חום וקור (ופה אני לא יודעת מה הביצה ומה התרנגולת...).
    אבל באמת אני מרגישה את הצורך במזון מבושל (לא נכנסת עכשיו לשאלת הכן בשר לא בשר).

    איך התחושה שלך לגבי עניין החום בהקשר של המזון?

    השבמחק
  4. הולך מצויין עם החום. זה החורף הנעים ביותר שהיה לי שנים.אני כן מוסיפה שום ,בצל ותבלינים חריפים בכמות די גדולה זה עושה את העבודה.

    השבמחק