"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום רביעי, 28 במרץ 2012

מוקפצים צבעוניים

אני יודעת, יש המון גרסאות של מוקפצים. ובאמת בכל פעם זה יוצא לי אחרת.
איך שמתחיל טיפה להתחמם אני מרגישה תורך לארוחה קלילה יחסית, לא משהו מבושל וכבד. משהו שאני מכינה בצ'יק ומוקפצים ממש מספקים את הסחורה (על אף הגשם שהגיע לביקור קצרצר).
השוס הפעם היה השום הירוק שהגיע דרך סיגל כל הדרך מסמר.
זוכרת שפעם מזמן, כשהיינו מבשלים בהודו, גילינו מעין תבלין מיובש שהיה לו ריח משגע והוסיף טעם נפלא לכל תבשיל. כשהמשכנו לחקור הסתבר לנו שמדובר בעלים הירוקים של השום הטרי שהתייבשו. מאז אני משתמשת בהם בכל פעם שיש לי את היכולת. הם נפלאים!

חומרים

בצל
1/2 כרוב סגול קטן
שומר
פלפל אדום
צרור עלי מנגולד (מהגינה, ברור)
שום ירוק אחד (כל כולו, גם עלים וגם שיניים רכות וטריות)
שמן קוקוס

אופן ההכנה

לפעמים אני מסגננת וחותכת קטן ויפה, או מקלות כאלה, או עיגולים, תלוי איך נחה עליי הרוח.
הפעם פשוט חתכתי חיתוכים דיי גסים וערבבתי את הכל ביחד

ממש סלט, נכון?

ואז חיממתי במחבת- ווק מעט שמן קוקוס. זרקתי פנימה קצת זרעי כוסברה (ממש לא חובה, אולם מקפיץ את המנה הפשוטה הזו קצת). כשאלה התחילו להתפצפץ זרקתי פנימה את כל הירקות, בלי המנגולד.
בגלל שהיה לי המון מנגולד, חיכיתי שהירקות קצת "יירדו" בנפח שלהם מההקפצה.
הקפצתי- ערבבתי אותם היטב. כיסיתי לאיזו דקה שתיים ואז פתחתי והכנסתי פנימה את עלי המנגולד הקצוצים.
סגרתי לעוד דקותיים, פתחתי, המלחתי במלח גס, ערבבתי היטב ו...זהו


נראה לי שלא עברו אפילו 7 דקות על האש.
כי הרעיון הוא לא לבשל עד לריכוך, אלא להקפיץ כדי להעלות את הערך האנרגטי של הירקות (סינית אני מדברת. קצת), לחמם קצת.

זה הוגש ביחד עם אורז מלא (צהוב, עם כורכום) וקוביות טופו.
גירסא חמימה לסלט! מתאימה בול לאנרגיה האביבית שמגיעה אלינו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה