"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום ראשון, 22 ביולי 2012

מהי האסכולה התזונתית שלך?

אנשים רבים מחזיקים בגישה תזונתית מסויימת.
יש המאמינים כי רק סוג התזונה "שלהם" הוא הנכון ביותר וכי על כל האנשים לאכול באופן המסויים הזה ואין ספק שזה יהיה הקץ לכל תחלואיהם.
יש כאלה שלוקחים אחריות רק על עצמם ואינם מערבים אחרים בבחירותיהם, מאפשרים חופש. פגשתי הרבה אמהות כאלה (אם כי לא רק, יכולה בהחלט לחשוב על אבא אחד כזה)- היכולות לבשל לבני משפחתן ארוחות בשריות, על אף שהן צמחוניות או אף טבעוניות מוחלטות.
יש גם לא מעט אנשים שלא ממש מקדישים מחשבה לאוכל שנכנס לפיהם והם יכולים לאכול כמעט כל מה שמוצע להם או שנקרה בדרכם, אם במקרה הם רעבים, ואתם יודעים מה- גם אם הם לא...
תוך כדי הדרך שאני עושה עם עצמי בעולם התזונה- האישית והמקצועית כאחד- אני תוהה: האם אנחנו חייבים להכריז בריש גלי על ההעדפות האלה שלנו? או שאנחנו יכולים פשוט להסתפק בלאכול וזהו?

מדיי פעם אני נתקלת באנשים המבקשים רעיונות לארוחות לפי מיני גישות תזונתיות כדי להקל על אורחים, קרובים ובני משפחה. למה בעצם צריך לעשות מזה עניין גדול?

נאמר, אם נגיש ארוחה של עוף וירקות בתנור עם סלט כלשהו בצידה, או ארוחה של קציצות כבש על מצע של פירה כרובית לא נוכל לקרוא לזה ארוחה "פליאוליטית"? או "דלת פחמימות"?

ואם נגיש מנה כזו של אטריות אורז וירקות, או תבשיל חומוסים ירקרק כזה עם נגיד כוסמת זה לא יהיה "טבעוני"?

ואי אפשר לקרוא למנה הזו "צמחונית"? לאוכלי דגים? ומה עם אוכלי החלב?

וכאלה שאינם מקפידים על כשרות לא ייהנו מארוחה כזו גם אם לא תהיה עליה תווית?

מה האסכולה שלי?
אני חושבת שאנחנו צריכים לאכול אוכל אמיתי, שקרוב ככל הניתן למקורו. כלומר, כזה שלא עבד אינספור עיבודים, אלא אם כן הם קרו תחת ידינו.
חומרי גלם בסיסיים!
אין לי בעיה עם בשר, דגים, פירות ים, ביצים ומוצרי חלב במתינות (רצוי מעזים, כבשים או בופאלו). יש לי דווקא יותר בעיה עם דגנים למיניהם, בעיקר קמחים מכילי גלוטן למיניהם ועם סוכרים, שמנים מעובדים ושאר חומרים תעשייתיים ו"חדשים".

ואתם? מה אתם חושבים על האוכל שלכם?


11 תגובות:

  1. ורד, את נהדרת! כותבת נפלא.
    רציתי לספר שיש גם תקופות בחיים בהם זזים מגישה אחת לשניה המושפעות מדברים שונים וחיצוניים שקורים לנו...

    השבמחק
    תשובות
    1. את כל כך צודקת שגית!
      ונראה לי ממש נכון לא להיות מקובעים מדיי על דברים. כי לפעמים משהו שעובד עבורנו בצורה נפלאה לתקופה אחת, כבר לא מתאים בתקופות אחרות...
      פוגשת לא מעט אנשים כאלה בקליניקה והם לפעמים נבוכים, מתנצלים, לא בטוחים בעצמם... כי הראש אומר משהו אחד, אולם הגוף... הגוף צריך משהו אחר, ולעתים לוקח זמן לשחרר את מה שהראש עוד מחזיק...

      מחק
  2. יוליה רבינוביץ22 ביולי 2012 בשעה 22:49

    היית פעם צמחונית, לא? איך עברת את השינוי?

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן הייתי פעם צמחונית. כבר דיי מזמן. עד שהגדולה שלי הייתה בת שנה בערך. היא כבר בת 10...
      זה היה דיי בעקבותיה, החזרה לאכילת בשר.
      הנה, אפילו כתבתי על זה פעם
      http://www.beok.co.il/Category/Article/3570/%D7%90%D7%99%D7%9A+%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%AA%D7%99+%D7%9C%D7%91%D7%A9%D7%9C+%D7%91%D7%A9%D7%A8

      מחק
  3. בדיוק אתמול מישהי שאלה אותי אם אני טבעונית... הייתי צריכה להרהר רגע לפני שהשבתי לה. כי סוף סוף, אין לי הגדרה. התחלתי להסביר לה מה אני אוכלת, ומה לא , והכי כיף שבסוף כל משפט הייתה המילה "עכשיו", והשורה התחתונה הייתה- אני בחקירה. וזאת האמת- האסכולה התזונתית שלי היא "חקרנות".

    השבמחק
  4. אמן! כמה משחרר. זו הגישה הכי טובה - בקליניקה, כשמארחים ובכלל בחיים.

    השבמחק
  5. האסכולה התזונתית שלי בשלב זה אינטגרטיבית.אני מושפעת בשנה האחרונה מחברה טבעונית ומהרצאות באינטרנט שמסבירות-מעבר לעניין ההומאניות כלפי החיות-עד כמה מזון מן החי מזיק לבריאותנו. ובידי-הספר-מחקר סין-שכמובן גם משפיע עלי.
    הנושא של האחריות אותו העלית מעניין. במה אנו לוקחים אחריות על עצמנו ובמה על ילדינו? אם אנו מאמינים שמוצרים מן החי חיוניים להתפתחות ילדינו,הרי שנאפשר לילדינו את הבחירה על שולחן האוכל. אך אם לדעתנו זה מזיק ייתכן כי נמנע זאת מהם. יש כאלו שירחיקו לכת ויילחצו על הילדים להימנע ממזונות מסויימים בארועים ויש כאלו שלא. השאלה היא לדעתי באיזה דרך הגבול נקבע והאם הוא יוצר תחושת מתח ולחץ ביננו לבין סובבנו...בכל מקרה-אנו עדיין אוכלים בשר אך פחות,אני מדי פעם קונה קוטג וצהובה-עם תאווה ונקיפות מצפון...מקבלת בהבנה את העדר עמוד השידרה היציב בבחירותי בשלב זה.
    לשאלתך-למה בעצם לעשות מזה ענין גדול?
    לדעתי,זה פשוט קורה. לא בהכרזה בריש גלי אלא בשיתוף טבעי מתוך הרצון לכבד את ההעדפות הקולינריות של כל אחד. התפלאתי למשל שחברתי לא רצתה אפילו לטעום מהקראוסון המדהים שאכלתי. היא הסבירה שהשילוב של קמח ושמרים גורם לה לעייפות. אם באים אלי אורחים צמחוניים אני בשמחה אבשל ארוחה צמחונית וגם אם הם לא אני אברר אם יש מהו קונקרטי שהם אוהבים או לא אוהבים. אחרי הכל,ומי כמוך יודע זאת, הכנת האוכל למשפחתנו וחברנו היא דרך לחזר,לכבד ולהביע את אהבתנו.

    השבמחק
  6. האמת היא, שאני בדיוק תוהה על דרכי התזונתית... דווקא בגלל החשיפה שלי למידע על גישות תזונתיות ורבות מהן מדברות אלי וגם נראות לי נכונות, אבל אי אפשר הרי לאמץ *הכל*, כי אז לא נשאר לאכול שום דבר...
    אז מה היה לנו (לי) שם? התלבטות בנוגע ל...
    - מה יותר נכון? צמחונות/טבעונות או שבעצם בשר וחלב הם תזונה פליאוליתית בסיסית...
    - אי אכילת פחמימות פשוטות (סוכר באשר הוא וגם את רוב הגלוטן + תפו"א ואורז לבן) - אני כבר מאוד רגילה לזה 90% מהזמן
    - לא לצרוך אוכל מעובד באשר הוא בכלל או לפחות להמעיט ככל שניתן (כן פסטה מקמח מלא שמיוצרת במפעל, כן לפעמים עגבניות משימורים או אפונה קפואה, אבל אף פעם לא אוכל מוכן ממש, כדוגמת שניצלים מוכנים או טבעול או טחינה מוכנה או רטבים קנויים וכד'...)
    - סויה - טוב? אסור? כרגע ממעטת מאוד עד לא צורכת בכלל סויה שאיננה ברוטב נטול גלוטן
    - תחליפי סוכר (היות וסוכר ממש לא צורכת בכלל) - מעדיפה את הטבעיים אבל נדרשת גם להשתמש לפעמים בכימיים (כמו סוכר, סוכרה-לייט וכד'), שברור לי שהם לא טובים...

    בקיצור - מורכב ומתסכל לעיתים.
    מרגישה שיש לי סלט בראש... (ודווקא אוהבת סלט :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, אכן נשמע סלט...
      אני יכולה להבין איך זה מאד מבלבל ומתסכל- יש המון גישות תזונתיות והרבה מהן מסתדרות כ"כ בראש מבחינה תאורטית.
      מה שחשוב לשים לב זה מה הגוף רוצה וצריך. וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה. כי החיים הם דינמיים.

      נכון בעיניי להתנסות בדברים שמרגישים לך נכון ואז אולי יהיה לך פידבק אמיתי, מהגוף שלך, מנסיון החיים שלך.
      זה הלימוד הכי טוב בעיניי. לא רק לאמץ מה שכתוב בספרים.

      בהצלחה! זה יכול להיות מסע מעניין מאד...

      מחק