"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

תזונה פליאוליטית עולה ועולה מסביב

אני מתיידדת עם סוג התזונה ואורח החיים והמחשבה הפליאוליטיים/ קדמוניים האלה כבר למעלה משנה וחצי- קוראת המון, מתנסה, מבשלת יותר בכיוון, מדברת עם אנשים.
מודה שזה לא היה קל לעיכול בתחילה, בעיקר מהכיוון המוסרי עבורי, של גידול בעלי החיים בעידן שלנו ובגלל שבאמת לאורך השנים מפמפמים לנו היטב עד כמה דגנים הם הבסיס התזונתי והם באמת מסביב לאן שלא נפנה. במיוחד בעולם המערבי.

ועם זאת, יש המון ידע לגבי התזונה הקדמונית בסביבה ולאחרונה זה הולך ותופס עוד יותר תאוצה גם בארץ. זה ממש מרגש! כך שיותר ויותר נשביתי. גם מבחינת התחושה הגופנית, במיוחד במהלך ההריון האחרון שלי ואחריו (אני כבר 3.5 חודשים אחרי הלידה).
קמח כבר מזמן אין בתפריט שלי וכמעט גם אין בבית (אם אני אופה זה עם קמח שקדים בימים אלה), סוכר בכמויות ושמנים תעשייתיים ברור שאין. כבר שנים. אז השינוי אמנם היה משמעותי, אולם לא בשמיים.

רוצה להביא לפה כמה מהדברים המעניינים שקורים ברשת הישראלית בעקבות החצייה של איזו מסה קריטית בנושא התזונה הפליאוליטית, כדי שיותר אנשים ייחשפו גם לרעיון הזה ויבינו מה עומד מאחוריו.

שני בלוגי הבסיס שקיימים כבר כמה שנים בנושא הם של דעאל שלו (שאף התארח פה בבלוג)- מר קדמוני, ושל מיקי בן דור- פליאו סטייל.
הם משובצים בהמון המון ידע עדכני, מגובה במחקרים, הגיגים, מתכונים, סיפורים אישיים שלהם ושל אחרים ובאמת מהווים קרקע פורה להתהוות של קהילה שלמה פה בארץ.
וקהילה אכן קמה לה. עם קבוצה חדשה בפייסבוק ומפגש רשמי ראשון במהלך סוכות הקרוב.
כיאה לאלה שנמצאים שם מההתחלה (לפחות בארץ) הם התראיינו לאחרונה בטלויזיה בנושא (הראיון של דעאל אצל אברי גלעד, וזה של מיקי בבאז של כלכליסט)



אחריהם הצטרפו להם בלוגים נוספים שנותנים עוד זוויות הסתכלות על הנושא:

להגר ואסף יש בלוג על תזונה דלת פחמימות. חלקו מוקדש לתזונה ע"פ ד"ר ברנשטיין וחלקו מתמקד בתזונה פליאוליטית (זה דיי דומה בתכלס, נכון הגר?). גם הגר כבר התארחה פה בבלוג בעבר.
לאודי ומאיה יש גם בלוג עם שלל מתכונים שמתאימים לאוכלים לפי הגישה הזו.
רעות (שגם הייתה פה כבר בעבר) כותבת בלוג פשוט ומקסים, המתמקד באוכל ובפעילות גופנית מכיוון הקרוספיט (תחום חדש יחסית בעולם הספורט, שגם הוא נשען על הפילוסופיה הקדמונית- אבולוציונית).
ענת ואור לקחו על עצמם את האתגר הקדמוני ומספרים לנו איך זה עובד עבורם.
אביב פתח בלוג שמסביר הרבה דברים על סוג התזונה הזה, כדי שכולנו נבין. בשפה פשוטה וברורה. ממליצה להתחיל לעקוב אחריו מההתחלה, כדי לקבל בסיס טוב על מה שעומד מאחורי הגישה. הוא מסביר זאת היטב.
לדינה יש אתר חדש ובלוג קצת יותר ותיק על גישה דומה בשם אחר- LCHF שזה קיצור ל- Low Carbohydrates High Fats גישה שתופסת תאוצה בשוודיה (דינה היא משם במקור). יש המון נקודות דמיון. בעצם זה דיי אותו דבר גם כן, נכון דינה?

המדהים הוא לראות איך זה מגיע מכ"כ הרבה מקומות בו זמנית וכאילו ללא קשר. כמו אותו סרטון שרץ המון ברשת על הרופאה, ד"ר טרי וואלס שריפאה את עצמה מטרשת נפוצה בעזרת תזונה. כאשר מסתכלים על התזונה הזו מגלים שהיא... נכון, פליאו סטייל.

מבינים את ההתלהבות שלי?
אם תשוטטו פה תחת התווית "תזונה פליאוליטית" תמצאו מגוון של מתכונים המתאימים לצועדים בדרך הזו (וגם לאחרים).
מוזמנים לנסות, לטעום ולספר לנו איך יצא

הגדולה שלי שגילתה את העוף בסביבות גיל שנה ומאז לא יכולה שלא לאכול עוף, בשר או דגים
[היום היא בת יותר מ-10. כאן היא בטח בת 2-3. תמונה מאד אופיינית לה, אז והיום]


12 תגובות:

  1. היי ורד
    אני חייבת לשאול, בתחילת הפוסט את מדברת על העיניין המוסרי של אכילת חיות שמגודלות בצורה אכזרית כל כך בימינו אנו, איך את מסתדרת עם הנושא?
    יומקסים :)
    אומני

    השבמחק
    תשובות
    1. היי מותק (אין עוד אחת...), לקח לי זמן להתיידד עם הנושא הזה.
      אני יותר ויותר מבינה שהבריאות- בשבילי- מגיעה דרך הגוף ואם אחזיק ברעיונות בראש זה לא יעזור לגוף לקבל את מה שנכון עבורו.
      לאורך שנות האבולוציה שלנו אלההדברים שאכלנו. זה מה שנכון לנו ביולוגית. זו הציפייה של הגוף, כי הגנטיקה שלנו עדיין שם. אין מה לעשות, 10,000 שנים הן לא הרבה זמן כדי לשנות דברים בגנטיקה שלנו [יש כמה שינויים אפיגנטיים שקורים, אולם הם דיי קטנים ולא משמעותיים לעניין. לדברים אחרים, בהחלט...].

      אני משתדלת לאכול בשר אורגני ככל שיכולה.
      עם עוף זה הכי קל, כך גם עם ביצים ומוצרי חלב (שממילא לא אוכלים הרבה אצלנו).
      בשר אורגני אין בארץ, כך גם דגים. שם אני מנסה לאכול דברים שאני מרגישה איתם יותר בנוח, כמו בשר של חיות שגודלו בארץ, ברמת הגולן, וכן ניזונו מעשב כמה שניתן היה (בלתי אפשרי לגמרי grass fed בארץ, מפאת אקלים ומחסור באזורי מרעה). דגים טריים ככל הניתן ולא קפואים.
      איברים פנימיים חשובים מאד ואנחנו לא אוכלים מהם מספיק, אלא בעיקר עוף או שרירים...

      בקיצור, אנחנו לא חיים בעולם מושלם ויש הרבה משתנים על כף המאזניים ואני משתדלת להיות מונעת מתוך ידע רחב ככל הניתן ולא להסתפק רק בהפחדות (שגם הם הופכים תעשייתיים בימים אלה).

      אני מעדיפה שהגוף יקבל את כל מה שזקוק לו כדי לקיים חיים בריאים ומאוזנים.

      מחק
  2. נכון :)
    ומאוד מזדהה עם הקושי להיפרד מהאשלייה של דגנים = בריאות.

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, זה תהליך שלוקח את הזמן שלו...
      אני מרגישה שזה בסדר גמור להתרגל לאט לרעיונות חדשים.
      יש דברים שתופסים אותנו ממש מהר ויש כאלה שאנחנו צריכים ללמוד לעכל. במיוחד אם אין לנו מגבלה בריאותית שמחייבת אותנו... אולם למי שכן יש מגבלה, אין זמן להרהר בדברים... ולצערי כך מרבית האנשים מגיעים לדברים כאלה וחבל להגיע לבעיות בריאותיות למיניהן אם לא חייבים.

      מחק
  3. כיף לקרוא אותך!
    רציתי לשאול בקשר להריון ותזונה פליאוטלית.
    כחמישה חודשים אני לא אוכלת דגנים ומתקרבת מאוד לתזונה הפליאוטלית. לאחרונה, גם עלה אצלי נושא ההריון...
    האם אכלת פליאוטלי במהלך ההריון האחרון שלך? איך עבר ההריון, והאם מחסור בסוכר זמין בדם יכול לפגוע בעובר?
    תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. בהחלט אכלתי פליאו בהריון ובניגוד להריונות הקודמים שלי עליתי במשקל ממש פחות.
      אני עם מבנה מאד רזה במקור ובהריונות תמיד עליתי יותר משליש מהמשקל הבסיסי שלי (מעל 20 ק"ג בכל הריון).
      זה לא ממש הטריד אותי, כי אני יודעת שאני אוכלת טוב וגם הכל ירד דיי מהר.
      אולם בהריון האחרון שמתי לב שעליתי ממש פחות. זה דיי הפתיע אותי (בכ"ז הריון רביעי ואפילו חמישי, אם מחשיבים אחד שנפל בדרך). אני מרגישה שזה ממש קשור לאופן בו אכלתי בשנה שלפני ההריון ובמהלכו. הגוף, לתחושתי, לא היה צריך לפצות כ"כ הרבה כנראה...

      לא רואה סיבה בה הגוף ייפגע.
      סוכרים לא חסרים. יש בהם בשפע מפירות וירקות וזה ממש מספיק לגוף.
      כן הרגשתי מדיי פעם צורך לאכול פחמימות מרוכזות יותר ואיפשרתי לעצמי את זה.
      זה היה יותר בתחילת ההריון ופחת לקראת אמצעו- סופו.
      במצבים האלה אכלתי יותר תפו"א, קטניות ודגנים מלאים למיניהם.

      מחק
  4. אני מרגיש כמוך וגם אלי פליאו מאוד דיבר, ותקופה מסוימת הפסקתי לאכול דגנים באשר הם, כולל אורז, אבל הבעיה המוסרית וכן האיכות הירודה של הבשר בארץ שמפוצץ בהורמונים ושאר זבאלה גרם לנו לצמצם את אכילת הבשר לפעם בשבוע בערך. בין השאר גם כי קשה כלכלית לחיות על אכילת עוף אורגני.
    איך משיגים בקר שהוא כמה שיותר אוכל עשב במרעה ולא עומד במכלאות שואתיות?
    תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לגמרי מבינה על מה את/ה מדבר/ת (קשה עם ה"אנונימי" הזה... אני לא יודעת אם מדובר באישה או בגבר... באנגלית זה יותר פשוט להם...).
      אנחנו משתדלים לאכול בשר מרמת הגולן בד"כ מ"מרינדו". יודעת שיש גם את "גיליס" שגם הם מגדלים.
      זה לא אורגני ולא 100% אוכלי עשב, אולם זה הכי קרוב שיש לזה בארץ לצערי.
      האקלים פה ושטחי המרעה הקטנים לא מאפשרים, כפי הנראה, ממש לגדל ללא תערובות. אולם עד כמה שאני מבינה, בתעשיית הבקר יש הרבה פחות הורמונים מאשר בפרות שמגדלים לחלב. משמעותית.
      יודעת שיש אנשים שקונים בשר מיובא מארגנטינה וכו'. שם כן מגדלים רק על עשב. אולם אז זהו בשר קפוא וקשה לדעת אם לא הוסיפו לו דברים במהלך הדרך...
      יודעת שיש גם אנשים שקונים בשר שאינו כשר ואז כמעט בטוח שלא צריכים את כל התוספות בבשר הקפוא (שוב, עד כמה שמבינה בתהליך ההכשרה היהודי הולכים לאיבוד חלק מהרכיבים ולכן יש צורך להשיבם. בעיקר מטעמים כלכליים אם הבנתי נכון).

      מסכימה שזה לא פשוט... אולם ככל שאני משתכנעת בחשיבות סוג התזונה שאנחנו מכניסים לגופנו באופן קבוע, אני גם מבינה שאם אין לי את האופציה הטובה ביותר עדיין זה עדיף...
      עורכים פשרות... מתבססים המון על ירקות, עלים, נבטים, פירות, אגוזים, שמן קוקוס, זית, אבוקדו וכו'.

      עוף מבחינתי מראש הוא נחות יותר בהשוואה לבקר, כבש וכו'. אז גם ממנו אני לא צורכת המון המון.

      מי אמר שפשוט לחיות בעידן המודרני?

      מחק
  5. ורד, תודה על הקישור, יש לך פה בלוג חבל על הזמן, אני שמח למצוא אנשים כמוך בארצינו מעבר לים
    ישר כח

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, אביב!
      אני מאד נהנית לקרוא את הבלוג שלך.
      הוא מקום מעולה בשביל לשלוח אנשים שחדשים לגישה לקרוא. אתה מסביר את הדברים ממש יפה, מהיסוד.
      סחטיין עליך!

      מחק
  6. הי ורד
    ביום שישי האחרון העברתי הרצאה על תזונת אומגה מול תזונה פליאוליטית בקרוספיט הרצליה (קרוספיט ממליצים על תזונה פליאוליטית כחלק מהמתכון שלהם לכושר ובריאות). המצגת מועלית אצלנו באתר בדף הבית. חלק מהחומרים את מכירה אבל יש שם חידושים רבים המקשרים את נושא התזונה הפליאוליטית לתזונת אומגה ובכלל המלצות התזונה שלי וההסבר להן.
    בכל אופן אני שמח לשמוע שאת על הרכבת הנכונה...
    גיא

    השבמחק
    תשובות
    1. ברור ששמעתי שהפעברת את ההרצאה הזו. אפילו המלצתי לכולם שם ללכת ולשמוע אותך!

      אסתכל באתר על המצגת החדשה בקרוב.

      אגב, אני חושבת שיש לך לא מעט קרדיט על כך שאני על הרכבת הזו...
      כשאני חושבת על זה, זה תהליך שהתחיל באופן הדרגתי בעקבות המפגש שלנו.
      לקח לי זמן- לקרוא, לחקור, להסכים להסכים, להתמסר...

      תודה!

      מחק