"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שישי, 27 בדצמבר 2013

עוף- מההתחלה ועד הסוף

אחד הדברים שאני מאד מתחברת להם במודעות שמנסה להביא הגישה של התזונה הפליאוליתית היא ניצול מקסימלי של כל חלקי המזון.
כאשר מדובר בפירות וירקות זה דיי ברור, נכון? אוכלים הכל, כולל קליפות ועלים (כאשר זה מתאפשר).
אולם למה הכוונה כאשר אוכלים בשר/ עוף/ דגים?
מרבית האנשים אוכלים רק חלקים מאד מסויימים מהעוף ומהבשר ובהחלט יש איזו הילה סביב סטייקים ובשר שריר באופן כללי.
אולם אנחנו יודעים שנתחים שונים של הבשר מכילים מרכיבי תזונה שונים. כך שאם נתמקד באכילה של אותם הנתחים שוב ושוב לא בהכרח נספק לגוף שלנו שפע גדול של רכיבי מזון, להיפך נעודד צמצום.
לא חבל?


מה גם שצריכה של בשר שריר או של נתחים מובחרים יקרה לנו יותר מהבחינה הכלכלית. כמה תרנגולות יספקו לנו כרעיים או כנפיים למשפחה שלמה? כמה טלאים יספקו צוואר או צלעות למשפחה שלמה?
בעוד שאם נאכל את כל העוף יהיו שם גם כרעיים או כנפיים, וגם ירכיים, צוואר, חזה, לב, כבד, עצמות, גידים ועוד.
אז תגידו 'לא כולם אוהבים'
ואומר לכם 'זה עניין של הרגל' ובעצם עניין תרבותי לחלוטין. אם נרגיל את עצמנו ואת בני ביתנו שזה מה שאוכלים, לזה הם יתרגלו ותתפלאו ללמוד כהמ אנשים שונים יכולים ליהנות מנתחים שונים, גם כאלה שלא הכירו בעבר.
כמובן שיש פה גם עניין של התרבות המהירה שלנו, הרחוקה מאד ממקורות המזון שלה. בה כמעט הכל מגיע ארוז מהסופר ועד שלא מגיעים לקצב אין כמעט סיכוי למצוא איברי פנים, או נתחים לא מוכרים.
ע"י צריכת החיה בשלמותה (מה שנקרא באנגלית from nose to tail) אנחנו גם מעודדים צריכה אקולוגית יותר של בע"ח (אני יודעת שיש מי שמצקצק בלשונו או מרים גבה. תחשבו על זה רגע...) וגם מתקרבים יותר לסביבת האוכל שלנו.
זו הזדמנות להכיר מגדלים, להכיר את הקצב (קודם צריך למצוא אותו, לא כל אחד יודע איפה יש קצב באזור מגוריו), להיות יצירתיים באוכל, לחפש צורות הכנה חדשות ומתכונים מעניינים



כל ההקדמה הזו כי רציתי להראות לכם מה אפשר לעשות עם עוף שלם.
כמעט תמיד אני קונה עוף שלם. גם כי אנחנו אוכלים עוף אורגני וחלקים בנפרד הם ממש ממש יקרים. עוף שלם זה עוד נסבל. וגם כי אני באמת יכולה לנצל אותו עד תום



ועוד מילה על עוף, אם כבר...
העופות בארץ הם מהגידולים היותר אומללים שקיימים.
תנאי המחייה שלהם באמת עלובים- צפיפות גדולה שמחייבת מתן אנטיביוטיקה באופן קבוע כי הם דרים בכפיפה אחת עם הפרשותיהם ועם מחלות שנובעות מהצפיפות והתנאים הללו, הורמונים לזרוז גדילה ועוד שאר מרעין בישין.
השומן שבעוף הוא כזה מסוג אומגה 6, שהיא חומצת שומן חיונית, אולם ישנה חיונית נוספת- האומגה 3. שתי אלה מתחרות ביניהן בגופנו וכאשר אנחנו צורכים יותר מדיי אומגה 6 יש עידוד בגוף של תהליכי דלקת, אלרגיה, ניוון ועוד.
לכן אנחנו שואפים לאיזון טוב בין 2 החומצות החורגות הללו.
ע"י צמצום שמנים מזוככים ממקורות צמחיים, הפחתת דגנים ומזון מעובד אנחנו משיגים הפחתה משמעותית באומגה 6 מהמזון, אולם בל נשכח שגם אגוזים, זרעים ועוף תורמים להיווצרות אומגה 6.
משני הטעמים הללו אני משתדלת שלא לצרוך כמויות גדולות של עוף ביומיום שלנו ואם כבר אז מוודאה שהוא אורגני.
ובכל זאת, הילדים אוהבים ונהנים מעוף, אז לא ניתן להם מדיי פעם?
אז מדיי פעם באמת...






הדרך האהובה עליי היא להיעזר בסיר לבישול איטי.
מניחה עוף שלם על שפע ירקות, עם תבלינים כראות עיניי ומעט נוזלים (מים או ציר עצמות) ומשגרת לכמה שעות (הנה פה, למשל)
אפשר גם בתנור, כמובן

כשנחה עליי הרוח מחלקת לצלחות
בד"כ פשוט מניחה במרכז השולחן וכל אחד לוקח את מה שהוא רוצה



בסוף נשארת לי ערימה של עצמות.
לכלבים ולחתולים?
לאאאאאאאאאאא, מה פתאום!!!



למה לבזבז כזה מכרה זהב של מינרלים, חלבון, שומנים וג'לטין בצורה כזו קלה לעיכול ולספיגה?





מניחה הכל בסיר לבישול איטי (שוב) עם המון מים ומבשלת שוב במשך 24 שעות לפחות.
לקראת הסוף מוסיפה ירקות לטעם (כתומים, ירוקים, שורשים, שאריות וקצוות של ירקות מבישול).
מסננת ומקבלת ציר עצמות איכותי ומזין שאותו אנחנו שותים וגם מכינים על בסיסו שפע מרקים ותבשילים.
אין ספק שהכלבים שלי עברו down grading רציני מאז התחלנו עם צירי העצמות פה.... הם מקבלים את מה שנשאר, כמובן, אולם הרבה מה goodies נשארים אצלנו





וכך אני מרגישה שניצלתי את העוף היטב היטב- גם לארוחה עצמה (לפעמים לשתיים), גם למרק וגם לעוד בוסטים חיסוניים- עיכוליים ולעוד מרקים ותבשילים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה