"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

קציצות עם דלעת וקארי

נראה לי שלא עובר שבוע בו אני לא מנסה איזה משהו חדש עם הקציצות.
זו באמת אחת המנות האהובות עליי, בגלל אפשרויות הגיוון האינסופיות שבה.
אלה הקציצות האחרונות לשנה הזו- מבטיחה לכם!

הפעם הייתה לי דלעת שבישלתי עבור משהו אחר שלא יצא לפועל, אז ברגע האחרון החלטתי להכניס אותה לקציצות.
עוד כמה דבסרים קפצו פנימה במהירות (הכנתי את התערובת שנייה לפני שיצאתי לסיבוב איסופים בצהריים...)

חומרים

1/2 ק"ג בשר טחון (לבחירתכם. לי היה בקר)
פיסת דלעת מבושלת, מאודה, אפוייה- העיקר, רכה ומוכנה
חופן פטרוזיליה קצוצה
1 כפית מלח
1 כפית קארי *** לפרוטוקול האוטואימוני AIP אפשר להחליף בכורכום ותבלינים מתאימים נוספים ***
1 כפית אבקת שום
2 כפות קמח קוקוס (אפשר להחליף בפתיתי קוקוס, בקמח טפיוקה/ אורז וכו' ואף להסיר לגמרי)

אופן ההכנה

את הדלעת כאמור מרככים.
את הפטרוזיליה קוצצים.
מערבבים הכל ביחד בקערה ומניחים לזמן מה, שהכל יתאחד בשקט



מחממים תנור ל-180 מעלות ומכינים תבנית עם נייר אפייה.
יוצרים כדורים מהתערובת ומניחים בתבנית. אפשר לשטח קלות או להשאיר ככדורים.
אופים 10-12 דקות, עד שהקציצות משחימות ומוציאות ריח פשוט משגע בבית



יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

סלט חורפי של חסות וירקות חמים



בחורף הקר ממש לא בא לי סלט טרי וקר.
זה פשוט לא מתאים.
אז אני מתחכמת, כי בכ"ז יש מלא ירקות, והרבה מאד חסות!
מה עושים?
משתמשים בחסות כבסיס:  
קוצצים אותן ומניחים בקערה.
מתבלים בשמן זית, חומץ בלסמי, קצת מלח



קוצצים ירקות חורפיים כאלה כמו צנוניות, קולרבי, כרוביות- למקלונים או לחתיכות יחסית דקיקות

מחממים 1 כף שמן קוקוס בווק/ מחבת וכשהוא מתחמם, זורקים פנימה את הירקות ומערבבים- מקפיצים במשך כמה דקות, עד שהם עוד נותרים קריספיים, אולם כבר לא קרירים וקשים מדיי.
אפשר לתבל במלח, פלפל שחור ואפילו בקצת צ'ילי חריף אם מתאים לכם



ברגע האחרון הוספתי פטריות לערבוב
וממש בסוף צנוברים

 

אפשר להשאיר את הירקות להתקרר מעט ורק אז לערבב עם החסות, או להגיש ממש חם על מצע החסות- איך שמתאים לכם.
[כמובן שאפשר להוסיף רוטב נוסף אם רוצים, אני השארתי כך]
יאמי!

יום שישי, 27 בדצמבר 2013

עוף- מההתחלה ועד הסוף

אחד הדברים שאני מאד מתחברת להם במודעות שמנסה להביא הגישה של התזונה הפליאוליתית היא ניצול מקסימלי של כל חלקי המזון.
כאשר מדובר בפירות וירקות זה דיי ברור, נכון? אוכלים הכל, כולל קליפות ועלים (כאשר זה מתאפשר).
אולם למה הכוונה כאשר אוכלים בשר/ עוף/ דגים?
מרבית האנשים אוכלים רק חלקים מאד מסויימים מהעוף ומהבשר ובהחלט יש איזו הילה סביב סטייקים ובשר שריר באופן כללי.
אולם אנחנו יודעים שנתחים שונים של הבשר מכילים מרכיבי תזונה שונים. כך שאם נתמקד באכילה של אותם הנתחים שוב ושוב לא בהכרח נספק לגוף שלנו שפע גדול של רכיבי מזון, להיפך נעודד צמצום.
לא חבל?


מה גם שצריכה של בשר שריר או של נתחים מובחרים יקרה לנו יותר מהבחינה הכלכלית. כמה תרנגולות יספקו לנו כרעיים או כנפיים למשפחה שלמה? כמה טלאים יספקו צוואר או צלעות למשפחה שלמה?
בעוד שאם נאכל את כל העוף יהיו שם גם כרעיים או כנפיים, וגם ירכיים, צוואר, חזה, לב, כבד, עצמות, גידים ועוד.
אז תגידו 'לא כולם אוהבים'
ואומר לכם 'זה עניין של הרגל' ובעצם עניין תרבותי לחלוטין. אם נרגיל את עצמנו ואת בני ביתנו שזה מה שאוכלים, לזה הם יתרגלו ותתפלאו ללמוד כהמ אנשים שונים יכולים ליהנות מנתחים שונים, גם כאלה שלא הכירו בעבר.
כמובן שיש פה גם עניין של התרבות המהירה שלנו, הרחוקה מאד ממקורות המזון שלה. בה כמעט הכל מגיע ארוז מהסופר ועד שלא מגיעים לקצב אין כמעט סיכוי למצוא איברי פנים, או נתחים לא מוכרים.
ע"י צריכת החיה בשלמותה (מה שנקרא באנגלית from nose to tail) אנחנו גם מעודדים צריכה אקולוגית יותר של בע"ח (אני יודעת שיש מי שמצקצק בלשונו או מרים גבה. תחשבו על זה רגע...) וגם מתקרבים יותר לסביבת האוכל שלנו.
זו הזדמנות להכיר מגדלים, להכיר את הקצב (קודם צריך למצוא אותו, לא כל אחד יודע איפה יש קצב באזור מגוריו), להיות יצירתיים באוכל, לחפש צורות הכנה חדשות ומתכונים מעניינים



כל ההקדמה הזו כי רציתי להראות לכם מה אפשר לעשות עם עוף שלם.
כמעט תמיד אני קונה עוף שלם. גם כי אנחנו אוכלים עוף אורגני וחלקים בנפרד הם ממש ממש יקרים. עוף שלם זה עוד נסבל. וגם כי אני באמת יכולה לנצל אותו עד תום



ועוד מילה על עוף, אם כבר...
העופות בארץ הם מהגידולים היותר אומללים שקיימים.
תנאי המחייה שלהם באמת עלובים- צפיפות גדולה שמחייבת מתן אנטיביוטיקה באופן קבוע כי הם דרים בכפיפה אחת עם הפרשותיהם ועם מחלות שנובעות מהצפיפות והתנאים הללו, הורמונים לזרוז גדילה ועוד שאר מרעין בישין.
השומן שבעוף הוא כזה מסוג אומגה 6, שהיא חומצת שומן חיונית, אולם ישנה חיונית נוספת- האומגה 3. שתי אלה מתחרות ביניהן בגופנו וכאשר אנחנו צורכים יותר מדיי אומגה 6 יש עידוד בגוף של תהליכי דלקת, אלרגיה, ניוון ועוד.
לכן אנחנו שואפים לאיזון טוב בין 2 החומצות החורגות הללו.
ע"י צמצום שמנים מזוככים ממקורות צמחיים, הפחתת דגנים ומזון מעובד אנחנו משיגים הפחתה משמעותית באומגה 6 מהמזון, אולם בל נשכח שגם אגוזים, זרעים ועוף תורמים להיווצרות אומגה 6.
משני הטעמים הללו אני משתדלת שלא לצרוך כמויות גדולות של עוף ביומיום שלנו ואם כבר אז מוודאה שהוא אורגני.
ובכל זאת, הילדים אוהבים ונהנים מעוף, אז לא ניתן להם מדיי פעם?
אז מדיי פעם באמת...






הדרך האהובה עליי היא להיעזר בסיר לבישול איטי.
מניחה עוף שלם על שפע ירקות, עם תבלינים כראות עיניי ומעט נוזלים (מים או ציר עצמות) ומשגרת לכמה שעות (הנה פה, למשל)
אפשר גם בתנור, כמובן

כשנחה עליי הרוח מחלקת לצלחות
בד"כ פשוט מניחה במרכז השולחן וכל אחד לוקח את מה שהוא רוצה



בסוף נשארת לי ערימה של עצמות.
לכלבים ולחתולים?
לאאאאאאאאאאא, מה פתאום!!!



למה לבזבז כזה מכרה זהב של מינרלים, חלבון, שומנים וג'לטין בצורה כזו קלה לעיכול ולספיגה?





מניחה הכל בסיר לבישול איטי (שוב) עם המון מים ומבשלת שוב במשך 24 שעות לפחות.
לקראת הסוף מוסיפה ירקות לטעם (כתומים, ירוקים, שורשים, שאריות וקצוות של ירקות מבישול).
מסננת ומקבלת ציר עצמות איכותי ומזין שאותו אנחנו שותים וגם מכינים על בסיסו שפע מרקים ותבשילים.
אין ספק שהכלבים שלי עברו down grading רציני מאז התחלנו עם צירי העצמות פה.... הם מקבלים את מה שנשאר, כמובן, אולם הרבה מה goodies נשארים אצלנו





וכך אני מרגישה שניצלתי את העוף היטב היטב- גם לארוחה עצמה (לפעמים לשתיים), גם למרק וגם לעוד בוסטים חיסוניים- עיכוליים ולעוד מרקים ותבשילים

יום חמישי, 26 בדצמבר 2013

דלעת עם תרד וקנמון ושיתוף פעולה

את גלי רולוף הנדל "פגשתי" באחת מפינות הפייסבוק בהן אני מסתובבת.
שוחחנו לנו על ענייני תזונה המשותפים לעיסוקים של שתינו ואז היא שיתפה אותי בכך שהיא מוציאה ניוזלטר אחת לחודש והזמינה אותי לקחת בו חלק.
עניתי שאשמח, כמובן וחשבנו לנו זמן מה על אפשרויות למתכונים שונים.
לגלי היה חשוב שזה יהיה משהו שמתאים לעונה, למזג האוויר ושיהיה בו איכות מחממת.
המתכון הזה נבחר!
הוא התפרסם גם אצלה בפייסבוק מוזמנים להכיר וליהנות גם!

חומרים

פיסת דלעת נאה
חופן גדוש של עלי תרד
4-5 שיני שום
1 כף שמן קוקוס
1 כפית קנמון, 1 כפית מלח גס אטלנטי
1/2 כוס ציר עצמות/ מים

אופן ההכנה

חותכים את הדלעת לפיסות יחסית קטנות.
פורסים את השום.
קוצצים את התרד.

הכי כיף להכין את המנה הזו במחבת בו צרבנו קודם לכן בשר לתבשיל, כי אז עוד יהיו בו הטעמים של הבשר ואפשר יהיה להיות deglazing למחבת (איך אומרים את זה בעברית?).
אפשר כמובן גם להתחיל מההתחלה עם מחבת נקי.

בכל אופן מחממים את שמן הקוקוס ומזהיבים את השום.
מוסיפים את פיסות הדלעת ומערבבים היטב במשך כמה דקות עד שהדלעת מתחילה להתרכך



מוסיפים את התבלינים לעוד קצת ערבובים




עכשיו אפשר להוסיף את הנוזלים ולערבב וממש לגרד את מה שהצטבר בתחתית המחבת, אם זו מחבת כזו שאוגרת טעמים מקודם...



ואז מניחים מעל המון המון תרד ומתחילים לערבב לאט לאט



הוא יצטמצם מאד תוך כלום זמן.
זה הזמן לבדוק את הדלעת ולוודא שהיא אכן רכה ומוכנה לאכילה



מתאים כתוספת, ביחד עם אורז/ פירה/ פסטה/ בשר/ עוף ועוד

יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

מרק 'כל מה שנשאר במקרר'

יום שלישי אצלי הוא היום בו מגיעים הירקות מהחווה ולכן אני משתדלת עד יום זה לחסל את מרבית מה שיש לי במקרר כדי לפנות מקום לדברים החדשים.
במיוחד בחורף, כשיש הרבה ירוקים שתופסים ימבה מקום במקרר (אח"כ בבישול הם מצטמצמים כמובן...).

בוקר קר, מה יותר פשוט וטוב ממרק, נכון?

חומרים

2 כפות שמן קוקוס
3 בצלים
כמה שיני שום שבא לכם
פיסת דלעת גדולה
חבילת סלרי עלים
ראש ברוקולי
סלסילת פטריות לבחירתכם
חופן פטרוזיליה טרייה
מלח, כורכום, פיסת ג'ינג'ר

 אופן ההכנה

קוצצים את הבצלים, פורסים את השום, שוטפים היטב את הסלרי ומקצצים את גבעוליו.
מפרקים את הברוקולי לפרחים ולגבעולים. את הגבעולים חותכים לפיסות בינוניות- קטנות ואת הפרחים מניחים בכלי בצד, ביחד עם הפטריות החתוכות ל-2 או ל-4.
את הדלעת חותכים לפיסות בינוניות- קטנות.
את עלי הסלרי והפטרוזיליה מניחים בצד לסוף.

מחממים בסיר המרק את שמן הקוקוס וזורקים פנימה את הבצל להזהבה, אחרי כמה זמן (זה ממש תלוי בכם, אפשר להגיע ממש עד קירמול, אם רוצים, מה שייתן למרק טעמים אחרים מעט) מוסיפים את השום לערבוב קל ואת גבעולי הסלרי הקצוצים. נותנים לכל אלה להתערבב היטב במשך כמה דקות, למיקסום פוטנציאל הטעם שלהם ואז מוסיפים את הדלעת ומערבבים ואת המים.
ניתן להשתמש פה גם בציר עצמות (בדיוק הייתה לי צנצנת ציר שהפשרתי אתמול. קלאסית למרק כזה) ביחד עם המים אם רוצים.

כשהמים רותחים מוסיפים מלח, כורכום, ג'ינג'ר ועוד תבלינים הרצויים לכם ומקטינים את האש.
אחרי 5-7 דקות כאשר הדלעת התרככה כבר מוסיפים את פרחי הברוקולי והפטריות שהנחנו בצד לעוד כ-5 דקות של בישול ובסוף בסוף זורקים פנימה את העלים לחליטה אחרונה והוספת טעמים.
זה גם הזמן לבדוק את התיבול, להוסיף מלח אם יש צורך וכן הלאה.

זה מרק נהדר לאכילה בפני עצמו, כמובן שמתאים גם עם קוסקוס/ אורז/ אטריות וכו'.
אפשר לזרוק פנימה נתחי בשר/ עוף לבישול מהיר, או להשתמש בשאריות (אני מתכננת לפורר פנימה קציצות שנשארו לי, לצהריים).
אפשר להוסיף מיסו ואצות למי שמעוניין




ימים חמים ונעימים לכולנו!


יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

אורז עם תרד וקנמון



מין אורז פשוט כזה.
כי יש ימבה תרד בגינה וחייבים להכניס אותו לכל דבר...

חומרים

1 כוס אורז
1 כף שמן קוקוס
3-4 שיני שום
תרד כפי רצונכם
1/2 כף מלח גס, 1/2 כפית קנמון טחון

אופן ההכנה

פורסים את השום, שוטפים את האורז היטב מתחת לברז, קוצצים את התרד



בסיר מחממים את שמן הקוקוס וכשהוא מוכן מכניסים את פרוסות השום להזהבה והוצאת ארומה קלה.
מייד מוסיפים את האורז לערבוב של דקה בערך


מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה, מקטינים את האש וסוגרים את המכסה לכמה דקות.
כשהמים חצי נספגו מוסיפים את התבלינים ואת התרד, מערבבים היטב וסוגרים שוב את הסיר, עד שכל המים נספגו.
מכבים את האש ונותנים להכל שם לשבת ביחד עוד כמה דקות לפני שמרימים את המכסה.

טעים ככה, כמו שהוא, או ביחד עם קציצות, תבשיל ירקות, בולונז, מוקפצים ומה שתבחרו



יום חמישי, 19 בדצמבר 2013

עוד תבשיל זנב וירקות

יש לי פה כבר כמה וכמה תבשילי זנב למיניהם.
אני אוהבת את הזנב ראשית כי הוא נתח לא יקר בכלל.
הוא גם מכיל שומנים טובים ומזינים וגם כמות נאה של ג'לטין, כך שמספק גם מינרלים וחומרים שמחזקים מערכות פרקים, חיסון ועיכול.
וגם... אח"כ כייף להשתמש בעצמות שלו להכנת ציר.
אפשר להכין ממנו מרק (ג'לטיני ונפלא!) או תבשילים למיניהם

חומרים

1 ק"ג זנב פרוס לנתחים, עם העצמות כמובן
שפע של ירקות- מה שיש, כמה שנכנסים בסיר- היו לי: שומר, כרובית, דלעת
מלח, פלפל, רוטב עגבניות אם יש (היה לי מתבשיל קודם, לא חובה *** לפרוטוקול האוטואימוני AIP אפשר בלי ***)
שיני שום לפי האהבה

אופן ההכנה

חותכים את הירקות לחתיכות גסות.
אנחנו נאפה את הסיר בתנור לכמה שעות, אז חתיכות גסות וגדולות יהיו מעולות פה!
מחממים תנור ל- 230 מעלות.
אני מתחילה עם חום גבוה לכחצי שעה ואז מורידה ל-180 מעלות לשעתיים- שלוש.

במחבת מחממת מעט שמן קוקוס ו"סוגרת" את נתחי הבשר משני הצדדים לכמה דקות.
אל תנקו את המחבת מייד אח"כ, יהיה מעולה להשתמש בה להכנת מנות אחרות, עם הטעמים שנותרו בה



מניחה בסיר חלק מהירקות ומעליהם את נתחי הבשר.
מפזרת תבלינים ושיני שום בין לבין ומוסיפה עוד ירקות, מלוא הסיר












מכניסה לתנור- כאמור, 1/2 שעה בחום גבוה ומורידה ל 2-3 שעות לחום בינוני

ניתן להגיש עם אורז או בלי- לבחירתכם!


יום שלישי, 17 בדצמבר 2013

מרק קרם ברוקולי



מסתבר שעוד אין לי מתכון למרק ברוקולי בבלוג.
בושה וחרפה!
החומרים הם לסיר מרק דיי גדול, צמצמו אם אתם מכינים פחות, אולם ממליצה בחום לכין מרק גדול, כי תמיד יהיה מי שיאהב לאכול אתכם מרק, או שיישאר לכם לכמה ימים ותוכלו לחמם לעצמכם במנות

חומרים

50 גרם חמאה (בערך... אפשר גם שמן קוקוס)
2-3 גבעולי ברוקולי נאים
5-6-10 שיני שום (כרצונכם, אני אוהבת המון!!!)
בצל בינוני ומעלה
תפוח אדמה בינוני ומעלה
מלח, פלפל שחור, אגוז מוסקט

אופן ההכנה

קוצצים את גבעולי הברוקולי בנפרד מהפרחים.
את הגבעולים חותכים לחתיכות לא גדולות מדיי.
קוצצים את הבצל ותפו"א ופורסים את השום.

 בסיר גדול ממיסים את החמאה ומכניסים את הבצל להזהבה


מוסיפים את השום אחרי כמה דקות טובות, אפשר אפילו 10 דקות על אש לא מאד גבוהה, להזהבה טובה כזו.
אחרי שהשום מוציא את ריחו לכל עבר מכניסים את גבעולי הברוקולי ואת תפוח האדמה לערבוב של 1-2 דקות טובות.
באותה ההזדמנות מוסיפים גם את התבלינים


בסוף מוסיפים את פרחי הברוקולי לעוד ערבוב ואת הנוזלים


עם הנוזלים אפשר ממש לשחק- אם רוצים מרק סמיך (כמו שאני הכנתי) לא מוסיפים הרבה נוזלים.
אם רוצים מרק דליל, אפשר להוסיף נוזלים עד מעל פרחי הברוקולי.
אנחנו מתכוונים לטחון את המרק, כך שבמידה והוא אינו דליל מספיק תמיד אפשר יהיה להוסיף לו נוזלים, ההיפך קצת יותר מאתגר... תחשבו על זה.

כשנראה לנו שפרחי הברוקולי רכים מספיק, אולם טרם איבדו את צבעם הירוק החי ובמקביל תפוח האדמה התרכך לו הגיע הזמן לטחון את המרק.
לי הכי נוח לעשות את זה עם בלנדר מוט, בתוך הסיר עצמו (אחרי שכיביתי את האש כמובן). אולם למי שאין בלנדר מוט בהחלט יכול להעביר את תכולת המרק למעבד מזון לטחינה טובה של כולו



אחרי שהמרק נטחן ניתן לטעום, לתקן תיבול, להוסיף נוזלים אם הוא סמיך מדיי.

אני אוהבת להגיש מרק כזה עם קצת פרמז'ן
יש האוהבים לאכול עם קרוטונים או פיסת לחם
אפשר לזרוק פנימה קצת נתחי בשר/ עוף/ דג (אם אין בעיית כשרות)
או להוסיף קצת שמנת...

מה הכי מתחבר לכם?

יום שני, 16 בדצמבר 2013

מה אכלתי אתמול בבוקר הקר



לא האמנתי כמה קר היה אתמול בבוקר.
על חלון הרכב הצטבר כפור, המים בצינורות הווישרים קפאו ולא עזרו לי להסיר את הכפור.
רק אחרי כמה דקות טובות של נסיעה לגן הכפור הסכים להפשיר...
ועדיין מד הטמפ' הראה 3 מעלות- זה הגיוני? במרכז הארץ???

חזרתי הבייתה והתיישבתי לעבוד (בלי אינטרנט... לשלושה ימים!!! יש!!! תיקנו אותו עד הערב, סחטיין על בזק)
ואז הבנתי שאני רוצה לאכול משהו. חם!

מזל שאמנון קפץ אתמול והביא לנו כמה פיסות דלעת בכיף שלו!
מייד חתכתי אותה ובישלתי, כדי להכין פודינג דלעת משגע ומחמם, עם הרבה שמן קוקוס.
פיזרתי מעל קצת מגרנולת האגוזים שלי והוספתי פיסת שוקולד שלי מגורדת מעל, שנמסה לה בחגיגיות דיי מהר







בהחלט דרך נפלאה להתחיל את היום!